<h1>תניא רבתי סימן ה'</h1>
<h2>דף לג:</h2>
כשמגיע שליח צבור לומר שים שלום אם יש שם כהן עולה לדוכן ונושא את כפיו.
ומכוונין פניהם כנגד פני הכהנים ואין מביטין בפניהן. אם היה הכהן המברך אחד מתחיל לברך מעצמו ושליח צבור מקרא אתו מלה במלה כמו שאמרנו. היו הכהנים שנים או יותר אין מתחילין לברך עד שיקרא להן שליח צבור תחלה ויאמר להן, כהנים. והן עונין ואומרין יברכך ה' וישמרך. והחזן מקרא אותן מלה במלה. אין ברכת כהנים נאמרת אלא בלשון הקדש שנאמר (במדבר ו') כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו'. כה תברכו בעמידה. כה תברכו בנשיאת כפים. כה תברכו בלשון הקדש. כה תברכו פנים כנגד פנים, כה תברכו בשם המפורש. והוא שיהיה במקדש.
כיצד הוא נשיאת כפים בגבולין בעת שיגיע שליח צבור לעבודה כשיאמר רצה, כל הכהנים העומדים בבית הכנסת נעקרין ממקומן והולכין ועולין לדוכן ועומדים שם. פניהם להיכל ואחוריהן כלפי העם ואצבעותיהם כפופות, [וכשהחזן קורא כהנים מחזירין פניהם כלפי העם ומברכים בא"י וכו'] ומגביהין ידיהן כנגד כתפיהן ומתחילין יברכך. והש"ץ מקרא אותן מלה במלה והן עונין. שנאמר אמור להם. עד שמשלימין פסוק ראשון וכל העם עונין אמן. וכן בפסוק שני ושלישי, וכשישלימו הכהנים שלשה פסוקים אלו מתחיל שליח צבור בברכה אחרונה של תפלה שהיא שים שלום. והכהנים מחזירין פניהם כלפי הקדש וכופפין אצבעותיהם ועומדים שם בדוכן עד שיגמור הברכה וחוזרין למקומן.
